"ישנם שני סוגים של כוח. האחד מושג על ידי פחד מעונש והשני על ידי מחוות של אהבה. כוח המבוסס על אהבה הוא חזק וקבוע אלף מונים מזה המושג דרך פחד מעונש" מהטמה גנדי.
אולי זה קצת לא הכי פופולארי, ויש שיגידו אולי קצת מנותק, ובכל זאת.
כשמנהל מנהל אנשים מתוך אהבה והערכה הוא ישיג יותר. גם במישור האישי וגם במישור המקצועי.
ניהול מתוך אהבה והערכה מייצר מחויבות, הדדיות, חיבור.
חברו את זה ל"נוכחות ניהולית" (= סמכות ) וזה בום.
לניהול כזה אני קורא גם "היי טאץ" ( בניגוד להיי- טק ).
ניהול קרוב. ניהול שרואה את העובד. את אישיותו. את מרכיבה. את חוזקותיה. את תחנת הדלק שמתדלקת אותו. ניהול שמניע ומקדם את העובד ואת הארגון מתוך "היי טאץ".
זה בדיוק סגנון הניהול שמצפים לו עובדיי דור ה Z.
שיראו אותם, שיתגמלו אותם לא רק בהיבט השכר – הענקת הזדמנויות להתפתחות, אתגור, כלים ועוד.
כמה קווים למחשבה על "ניהול עושים באהבה" , כמו בזוגיות…:
זמן איכות לכל עובד. זה בונה אמון, קירבה.
מחויבות – הראו מחויבות להצלחת העובד.
חלקו משאבים עם העובדים – זמן, תשומת לב, משוב ענייני, פגישות קצרות בהם העובד והצלחתו הם המרכז,
פרגנו, חגגו את הצלחת העובד ועם אפשר….בפומבי.
תקשורת דו צדדית – תנו מקום גם לקולו.
עד כמה שאפשר…בחרו את האנשים איתם תרצו לעבוד. איתם יהיה לכם נעים לעבוד.
השראה – חבר יקר, אביעד למקה, שדאג לי ל " מדריך החומוס הגדול".
חומוס עושים באהבה או לא עושים בכלל.
ניהול עושים באהבה או לא עושים בכלל.
אז מי מהמנהלים פה גם אוהב חומוס וגם מנהל באהבה ?
מי אמר שפשוט להיות מנהל ?!
לא פשוט לך, בשביל זה אני פה.
מסכימים ? לא מסכימים ? בשביל זה יש "תגובות" (-:
אילן סלה
קו המחשבה – אימון אישי למנהלים.
קליניקה בת"א ורעננה.
054-3170824
